שמירה על בטיחותם של מחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה (ועל יבשותו)
בואו נהיה כנים: התקנת מחמם אינפרא-אדום בחדר אמבטיה זה בעצם כמו להזמין בעיות עם הלחות והאדים. אם לא נבחר את החומרים הנכונים לבידוד, עלולים להיות דליפות חשמל, או אפילו קצר חשמלי.
לכן אנו מעדיפים להשתמש במחממים בעלי דרגת הגנה IP55. בשפה פשוטה: הספרה הראשונה ‘5’ מונעת חדירת אבק, והספרה השנייה ‘5’ מבטיחה שהמחמם יכול לעמוד בפני זרמי מים. זו הדרך הבסיסית למנוע מהמים לפגוע ברכיבים החשמליים של המחמם.
כיצד אנו מונעים דליפות
הבעיה האמיתית נמצאת בנקודות החיבור של החוטים. שם בדרך כלל נוצרות בעיות. אנו משתמשים בחומרי בידוד מסוג סיליקון שעמידים בפני לחות, בדיוק בנקודות שבהן החוטים נכנסים למארז. זה מונע את תופעת ה”פעולה הקפילרית” – שזו בעצם דרך אחרת לומר שזה מונע מהמים לחדור לתוך החוטים.
בנוסף, יש להשתמש תמיד במארזים עשויים אלומיניום. אנו מוודאים שהחיבור בין רכיבי החימום לבין המארז חזק מאוד. למה? כי אם חוט יחדור את הבידוד שלו ויגע במארז, המפסק ינתק את החשמל מיד. כך המארז לא יהפוך למקור חשמלי.
התמודדות עם החום
מנורות אינפרא-אדום יוצרות חום רב. אם נשתמש בחוטי PVC רגילים, החום יפגע בבידוד של החוטים. זה לא טוב. אנו משתמשים בחוטי סיליקון שעמידים בפני חום, שיכולים לעמוד בטמפרטורות של עד 200°C. חוטים אלו לא נשברים או נמסים, לא משנה כמה פעמים נכבה ונדליק את המחמם.
לשם בטיחות, אנו בודקים את עמידות הבידוד בלחץ חשמלי כפול מהלחץ התפעולי. זו דרך לוודא שהבידוד חזק מספיק כדי למנוע קצרים חשמליים, גם כשהחדר מלא באדים.
כמה דברים שצריך לשים לב אליהם
IP55 היא דרגת הגנה טובה, אך היא גם גורמת לאגירת חום בתוך המחמם. אל תעשו את הטעות של הטמנת המחממים במקום סגור מדי. צריך לאפשר לאוויר לזרום. אם נחסום את זרימת האוויר, הרכיבים הפנימיים של המחמם יישרפו, והקבלים והחוטים שלו ייהרסו מוקדם מדי.
ולשם שקט נפשי נוסף, יש לחבר את המחמם למפסק GFCI. זו דרך פשוטה להוסיף שכבת בטיחות נוספת.