למה אנו מכניסים את החיממים של החדרים האמבטיים ל”מבחן האדי”
בואו נהיה כנים: חדרי אמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. ברגע אחד יש אוויר קר מאוד, וברגע הבא – ענן עבה של אדים. זו סביבה שפשוט הורסת את הרכיבים האלקטרוניים.
רוב החברות פשוט בודקות האם המנורה עובדת, וזהו. אנחנו לא עושים כך. אנו מכניסים את החיממים שלנו למבחני עמידות בפני לחות וחום. בעצם, אנו מנסים להרוס אותם לפני שהם מגיעים לבית שלכם.
המאבק נגד האדים
הבעיה היא שאדי המים הם ערמומיים. הם מוצאים את הסדקים הקטנים ביותר בחיבורים, שאפילו לא ניתן לראותם.
כשאתם לוקחים מקלחת חמה, הלחות נשארת על החלקים הקרים של המנורה. אז, כשאתם מפעילים את המנורה, האדים נוצרים מיד. זה קורה שוב ושוב – מה שגורם ללחץ עצום על הזכוכית ועל החיבורים האלקטרוניים.
אם המכשיר אינו אטום לחלוטין, הלחות חודרת לחוטים. זה גורם לחלודה ולקורוזיה, ובסופו של דבר לקצר חשמלי. אף אחד לא רוצה שהמנורה שלו תפסיק לעבוד באמצע המקלחת.
מה אנו בעצם מחפשים
אנו מכניסים את המכשירים האלו לחדר בעל לחות גבוהה, מעלים את הטמפרטורה, ומשאירים אותם שם לזמן ארוך. אנו מחפשים שלושה דברים:
חיבורים חלודים: אנו בודקים האם החיבורים מושפעים מהחום. אם כן, ההתנגדות עולה, והחוטים עלולים לעלות באש.
חיבורים שנשחקים: אנו רוצים לוודא שהחיבורים לא נשחקים כתוצאה מהחום.
בידוד שאינו יעיל: אנו רוצים לוודא שהבידוד עדיין יעיל, גם כשהמכשיר רטוב לחלוטין.
הקונסטלציה
אפשר היה להפוך את המנורות האלו לזולות יותר וקלות יותר. אפשר היה להשתמש בחיבורים דקים יותר ולוותר על הציפויים היקרים נגד קורוזיה.
אבל יש בעיה: מנורה זולה עשויה לעבוד טוב במשך שישה חודשים. אחר כך, החיבורים נשחקים, הלחות חודרת, ופתאום המנורה כבה.
אנו בחרנו באפשרות היקרה יותר. זה גורם למנורות להיות כבדות יותר ויקרות יותר לייצור. זה גם מקשה על תיקונן בשטח, כי הכל כל כך צפוף. אבל אנו מעדיפים לתת לכם מכשירים איכותיים שיעבדו שנה אחר שנה, בלי שום בעיות.